ליכוד – הכוחות בין נתניהו לליברמן, הפתיעו את כל המומחים, הפרשנים (דמיקולו), המנפנפים כל ערב בידיעות בלעדיות ובחוכמת פוליטיקה בלתי נדלית.
הפרשנות שלהם – נובעת מפאניקה מחד גיסא, של המחנה הלאומי ציוני הגדול, ומאידך גיסא מאובדן סיכויי השלטון של רסיסי השמאל לשנים הבאות.
לא לפחד – לא נתניהו נעשה קיצוני יותר, ליברמן נעשה מתון יותר.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
"כולנו שקועים בביבים, אבל אחדים מאתנו מתבוננים בכוכבים". (אוסקר ויילד)
כשאדם מגיע להישגים חשובים בחייו, הוא רוכש לו שונאים. רק השוטים והבינוניים, יודעים להתחבב על ההמונים". (שרה ברנארד)
האם יוקם גוש השמאל
ספק גדול. אנשי השמאל או מרכז שמאלה, כמו: עבודה, מרץ, יאיר לפיד ואולי לבני/אולמרט – הם כל כך חכמים, יודעי דבר וספר, כל כך יהירים ובטוחים שתורתם אמונתם באידיאלים של שוויון בנטל, שוויון מעמדות, שוויון הזדמנויות וכל מה שמתחרז עם שוויון, שהם לא מסוגלים להתאחד.
שלי יחימוביץ – והסוציאליזם הכלכלי
הנושא – זורח לה ונוטף לה מכל משפט שני, כשהיא יודעת או צריכה לדעת לפחות, שהדבר לא יצליח, לא מוצלח וכבר הוכיח את כישלונו.
למה שעם ישראל – יעבור על גופו את הניסיון הנואש והנואל של סוציאליזם מפגר ומעקר, שהותיר עמים וארצות בשפל כלכלי. לאחרונה, גב' יחימוביץ החלה לטעון לפתע שהיא בעד תחרות, שוק חופשי, אבל בפיקוח, כלומר: מתחילה לסגת מדעותיה.
השמאל – שם לו למטרה, לנגח, לנתץ את הטיקונים
רבותי – אין טעות גדולה יותר מבחינה כלכלית וחברתית, להבריח מהארץ את העשירים או את אלה שרוצים להיות.
תחשבו – מי מייצר מקומות עבודה, מי מייצר תעסוקה לאלפים. מי מייצא ומייבא ומניע את גלגלי הכלכלה. לא שלי יחימוביץ, לא ההסתדרות של עיני ולא המפגינים של מרץ.
אלה שמשקיעים מיליונים מכיסם, בחיפושי נפט, מקימים מפעלים ויזמים למיניהם בתחומים מגוונים ומעשיים וזה כולל גם עסקים בינוניים וקטנים – החיים סביב היזמים הגדולים. אם הם מצליחים בגדול – מגיע להם גם להרוויח בגדול.
לטיקונים אין בעיה להעביר המפעלים לחו"ל
אם הממשלה תצר את צעדיהם, הם יוציאו את ההשקעות לחו"ל ומי יסבול? אלה שגירשו אותם, אלה שהשמיצו אותם ואלה יישארו חסרי עבודה, תעסוקה ויכולת מחייה.
לא לחינם – יש הרבה מדינות, הנותנות הנחות כלכליות ותמריצים ליזמים זרים, רק שיבואו ויבנו מפעלים ויניעו את הכלכלה.
נגד "תספורות" ליזמים כושלים
יחד עם עידוד יזמים, לייצר מקומות עבודה ולנצל את משאבי הארץ, בצורה נבונה ולטובת המדינה ואזרחיה, אסור מצד שני – לוותר לטיקונים, שכשלו, שרצו קדימה בעסקים, מעבר ליכולות שלהם על חשבון כספי הציבור.
יש לנטרל כל ניסיון להתנער מחובות על חשבון הציבור
מי שכושל בעסקים, לקח הלוואות ענק מהבנקים או אסף אותם מהציבור, בעזרת ניירות ערך, או מניות שהוצאו לציבור בבורסה ולא יכל להחזיר – עליו לשלם בכספו הפרטי, למכור את הווילות, מכוניות, אחזקות, מניות ולהחזיר את החובות.
בנקים שנתנו הלוואות – ללא ערבויות מתאימות, הם צריכים לשאת בתוצאות ולא הממשלה.
יש לנסח מדיניות זו בבירור ובחדות כדי למנוע ספקולציות כלכליות עתידיות.
כלכלה ליברלית חופשית היא כורח המציאות
לאור מה שקורה בעולם, הוכח פעם נוספת שרק כלכלה חופשית, עם ביקורת ופיקוח, היא הדרך הנכונה.
מפלגות גדולות ויציבות יכולות להביא להישגים
כבר הוכח בעבר ובהיסטוריה הפוליטית, שרק גושים גדולים, מפלגות גדולות, יכולות להביא לשינויים, להישגים ולשגשוג כלכלי, וגם מדיני.
הליכוד ביתנו
פרט להיותה סיסמה קליטה, יש לה משמעות פוליטית, שאם אכן תתגשם, תהפוך את המפלגה הלאומית, ציונית, למפלגת שלטון העם ולבית של מרכז ימין ציוני יהודי.
ובאשר לליברמן
כל הפרשנויות, שהוא שואף להיות מנהיג הימין, להחליף את נתניהו, יקצין את הליכוד, יתסיס את המפלגה, יפגע בתדמיתנו בעולם – הן הפחדות של פאניקה.
לא ביבי יהפוך לקיצוני – ליברמן יהפוך למתון
מי שעוקב אחרי ההתבטאויות של ליברמן בנושאים מדיניים וכלכליים, יכול להבין ישירות או בין השיטין, שהאיש איננו כה קיצוני כפי שהוא מוצג ע"י התקשורת והפרשנים.
בנושאים כמו ירושלים, הסכמי שלום עם נסיגה ופשרות – הוא יותר מתון ומאוזן מחלקים גדולים בליכוד ובבית היהודי. אבל התקשורת אוהבת להציגו כבריון התורן המנפץ את חנות הצעצועים.
ליברמן איננו דיפלומט קלאסי – אבל יש נושאים שבהם הוא צודק לא פחות מליברלים אחרים והישגי מפלגתו לא פחות מאחרות וותיקות ממנו.
לסיכום
ההפתעה הגדולה של הפוליטיקה או האגרוף בפרצופה של הפרשנות הפוליטית המוטה כנגד נתניהו – צריכה זמן כדי להתאושש, ועד שיעשו זאת, אולי תוקם ממשלה לאומית ציונית גדולה וגאה.
הערות והרהורים בענייני דיומא ופוליטיקה:
1. וועידת הליכוד אימצה ואישרה את איחוד הרשימות ברוב מוחץ מעל 90% מצביעים. הישג פנטסטי לנתניהו, הישג שלילי לכל הפרשנים והמומחים.
2. הסקרים מצביעים – שהרשימה המאוחדת מחזקת את "הליכוד ביתנו" – ומחלישה מאידך את הפרשנים "לרגע" – שניבאו את ההיפך הגמור.
3. נציגי השמאל – פנו לשמעון פרס, לרוץ לראש הממשלה בראש גוש שמאל.
זהו רעיון הזוי, להעמיד בראש רשימה אדם בן 88 וזה מצביע על "הפניקה" של השמאל המפולג והמסכן.
4. רבותי – תתאוששו, תתעוררו ותבינו שגוש הימין יוביל את המדינה לשנים הבאות.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
